סקירת תרופות לבעיות נפוצות במערכת העיכול

זוהי אחת ממערכות הגוף החשובות ביותר, כך שברור שכל בעיה בה עלולה לגרום לאי נעימות רבה, ולסיבוכים מורכבים בכל קנה מידה.

תפקידה העיקרי של מערכת העיכול הוא לקלוט את המזון, לפרק אותו ליחידות הבסיסיות ביותר, לאפשר לו להיספג בגוף ולפלוט את הפסולת שלו, בסוף התהליך, בצורת צואה.

הבעיה היא שלא מעט בעיות עלולות להיכנס לתמונה, כולן משבשות את תפקוד מערכת העיכול. אנחנו נתייחס כאן למרכזיות שבהן, ונציע מספר תרופות יעילות להתמודדות.

עצירות

עצירות, ממש על קצה המזלג, היא מצב שבו חל שינוי לרעה בהרגלי היציאות בגוף האדם: צואה קשה, ירידה בכמות הצואה, השקעת מאמץ לצורך יציאתה וכן הלאה.

העצירות עלולה להיגרם עקב גורמים רבים, ובכלל זה מחלות הפוגעות במערכת העצבים המרכזית, מחלות נוירולוגיות, תזונה לא נכונה, היעדר שתייה מספקת, צריכת תרופות מסוימות – והרשימה עוד ארוכה.

מעבר לשינוי אורח החיים, טיפול בעצירות אפשרי באמצעות תרופות משלשלות, המגדילות את נפח הצואה: בין השאר, מדובר כאן על תרופות דוגמת פסיליום או בנפייבר.

סוג אחר של פתרון הוא התכשירים האוסמוטיים, המגדילים את כמויות הנוזלים בצואה, וביניהם אבילק, לבולק או פגלקס.

הסוג האחרון של תרופות אליו נתייחס נועד להגביר את תנועת המעיים, ובתוכו תרופות דוגמת לקסדין.

תסמונת המעי הרגיז

תסמונת המעי הרגיז, ברמה הכללית, אינה מסוכנת, אך השלכותיה אינה נעימות כלל: כאבים ונפיחות בבטן, עצירות, שלשולים ועוד.

הגורם העיקרי לה הוא שינויים החלים על פעילות השרירים אשר בדופן המעי, וזאת עקב סיבות הנמצאות עדיין במחלוקת בקרב רופאים.

עיקר הטיפול במצבים של תסמונת המעי הרגיז מבוסס על שילוב שבין דיאטה, אורח חיים רגוע ותרופות שתכילתן להקל על התסמינים השונים.

ביניהן, תרופות נוגדות שלשול (אימודיום ואחרות), או אפילו תרופות שמטרתן מניעת דיכאון וחרדה, אך הוכחו כיעילות להתמודדות עם הבעיה (ציפרמיל, ציפרלקס ואחרות).

אחת התרופות המוכרות ביותר כיום היא קל בטן, המגיעה לרוב בצורה של טבליות, ומסייעת להתמודד עם כאבים בבטן, שלשולים, בחילות או קשיים בעיכול. היא יכולה להתמודד עם המעי הרגיז, כמו גם עם בעיות אחרות במערכת העיכול.

צרבת (ומחלות קשורות אחרות)

את הבעיות הבאות, על אף שהן נבדלות ביניהן מבחינה רפואית, נהוג לכלול תחת קבוצה אחרת: יהיו בתוכה ריפלוקס קיבתי ושטי (צרבת), דלקת בוושט, דלקת בקיבה או דלקת בתריסריון.

עם זאת, לכל אחד גורמים שונים בתכלית: צרבת היא מצב שבו עולות חומצות מהקיבה למעלה הוושט, מה שגורם לאי נעימות, שיעולים וכן הלאה.

דלקות בקיבה עלולות להיגרם הן עקב אותן חומצות, אך גם מצריכה של אלכוהול או תרופות מסוגים שונים.

גם כאן, ניתן להתמודד עם מחלות אלה באמצעות הקפדה על ירידה במשקל, הקטנת צריכת מאכלים עתירי שומן או קפאין ועוד.

הטיפול התרופתי, המשלים את התמונה, נועד להוריד את רמת החומציות בקיבה. ביניהן, תרופות סותרות חומצה (זנטב, פמוטידין או גסטרו) ותרופות המערכות את משאבות הפרוטונים (אומפרדקס, לנטון, לוסק ואחרות).

כיב קיבה (אולקוס)

במצב של כיב קיבה, הנקרא גם אולקוס, מופיע פצע בשכת התאים הנמצאת בחלק הפנימי של הקיבה, הרירית. ברוב המקרים, הדבר נגרם עקב זיהום, לו אחראי החיידק ההליקובקטר פילורי, או כפועל יוצא של צריכת תרופות מסוימות.

הטיפול באולקוס מבוסס על שילוב של תרופות או טיפולים שתכליתם להוריד את רמת החומצה בקיבה, ולצד זה אנטיביוטיות ייעודיות לחיסולו של החיידק. בין התרופות בקבוצה הראשונה ניתן למנות את נוגדי החומצה טומס או מילנטה, תרופות מקבוצת חוסמי הקולטן דוגמת ניצטידין או רנטידין ומערכי משאבת מימן אשלגן, ביניהם פנטופרזול או אסומפרזול. בין התרופות להשמדת החיידק, בולטות אמוקסיצילין, מטרונידזול או טטרציקלין.